מדד תל אביב 125 – המדריך המלא

ת״א 125 מאפשר לקבל חשיפה רחבה יחסית למניות בבורסה המקומית, באמצעות שילוב מניות ת״א 35 ות״א 90. כדי להבין מה מקבלים, חשוב להסתכל מעבר למספר החברות: על המשקלים, הענפים, הפעילות בחו״ל והחשיפה שכבר יש לנו לישראל.

מה כולל המדד?

המדד משלב את שתי קבוצות המניות: הגדולות במדד ת״א 35 ואלה שנכללות בת״א 90. הבחירה נעשית לפי כללי הבורסה, תנאי זכאות ודירוג, ולא באמצעות בחירה של מנהל השקעות. הוא רחב יותר מת״א 35, אך עדיין אינו כולל את כל המניות בבורסה, את החברות הפרטיות או את כל החברות הישראליות הנסחרות בעולם.

מספר החברות בשם מתאר את מבנה היעד של המדד. אירועים תאגידיים וכללי מעבר עשויים ליצור שינויים זמניים במספר הניירות. רשימת החברות העדכנית באתר הבורסה היא הקובעת כשבודקים הרכב בפועל.

איך הכסף מתחלק בין החברות?

השקלול מבוסס על שווי שוק של החזקות הציבור, עם התאמות ומגבלות לפי כללי הבורסה. המשמעות היא שמניה גדולה משפיעה יותר ממניה קטנה. שילוב של 35 ו־90 חברות אינו אומר ש־28% מההשקעה נמצאים בקבוצה הראשונה ו־72% בשנייה: החלוקה נקבעת על פי המשקלים ולא על פי מספר החברות.

להמחשה בלבד, חברה במשקל 4% שעולה ב־5% מוסיפה בקירוב 0.2 נקודת אחוז למדד אם כל היתר ללא שינוי. חברה במשקל 0.5% עם אותה עלייה מוסיפה כ־0.025 נקודת אחוז. לכן כדאי לבדוק גם את משקל העשירייה הגדולה, ולא להסתפק בכך שהמדד כולל חברות רבות.

מתי ההרכב והמשקלים משתנים?

הבורסה מפרסמת מועדי עדכון, תנאי כניסה ויציאה ומועדים קובעים. בנוסף קיימות התאמות לאירועים תאגידיים. המשקלים יכולים להשתנות גם בכל יום מסחר בגלל שינויי מחירים, בלי שהרכב החברות הוחלף. הודעה על חברה שתיכנס בעתיד אינה אומרת שהיא כבר נכללת במדד בתאריך שבו קוראים את ההודעה.

מה מוסיף ת״א 125 לעומת ת״א 35?

התוספת של מניות ת״א 90 מרחיבה את מגוון החברות והפעילויות. היא יכולה לשנות חשיפה לענפים, לגודל ולסחירות, ולכן שני המדדים אינם צפויים להציג תמיד אותה תשואה. עם זאת, שניהם נותרים חשופים לשוק המקומי. החזקה במוצר על ת״א 35 ובמוצר על ת״א 125 יוצרת חפיפה בחלק מהחברות.

פיזור ענפי אינו פיזור גאוגרפי

בנק, חברת נדל״ן ויצואנית אינם אותו עסק, אבל שלושתם עשויים להיות מושפעים מריבית, רגולציה ואירועים בישראל. מנגד, חברות מקומיות עם הכנסות בחו״ל עשויות להיות רגישות גם לביקוש עולמי ולמטבע. סיווג חברה בבורסה המקומית אינו מעיד שכל הכנסותיה בשקלים.

למשפחה ישראלית עשויה להיות ממילא תלות בישראל דרך השכר, העסק, הדירה והחיסכון הפנסיוני. את החשיפה למניות מקומיות נכון למדוד לצד כל אלה. השאלה היא מה התוספת עושה לתמונה הכוללת, ולא רק האם מכירים את שמות החברות.

איך קוראים את ההיסטוריה של המדד?

בנתונים המוצגים בהמשך, התקופה שלפני הרחבת המדד ב־2017 משקפת את קודמו ת״א 100, כפי שמצוין ליד הסדרה. אין לתאר אותה כאילו אותן 125 חברות נסחרו במדד לאורך כל השנים. גם לאחר ההרחבה ההרכב השתנה, ולכן תשואה היסטורית אינה תוצאה של קניית ההרכב הנוכחי בתחילת התקופה.

דיבידנדים: מדוע ההשוואה חייבת להיות עקבית?

סדרת התשואה המוצגת בכלים בהמשך היא תשואה כוללת ברוטו בשקלים, הכוללת השקעה מחדש של דיבידנדים לפי הנחות המדד. אין להשוות אותה ישירות למדד מחיר בדולרים ולהסיק שהפער נובע מבחירת המניות בלבד. יש להשוות גם מטבע, סוג תשואה ותאריכי התחלה וסיום.

תוצאת המשקיע עשויה להיות שונה בגלל דמי ניהול, עלויות עקיבה, מיסוי ותזמון הפקדות ומשיכות. המחשבון משתמש בנתונים היסטוריים מעוגלים ומציג אומדן, ולא תחזית או הבטחת תוצאה.

מה אפשר ללמוד מהאחזקות והענפים בהמשך?

התאריך לצד כל רכיב מציין את מועד הייחוס שלו. רשימת אחזקות בולטות אינה רשימה מלאה של המדד, וחלוקה לענפי־על אינה פירוט של כל תת־ענף. כאשר תאריכי האחזקות והענפים שונים, אין לחבר אותם לתמונת מצב אחת כאילו נמדדו באותו יום. להרכב המלא יש לפנות לפרסום הבורסה.

איך בוחנים מוצר שעוקב אחר המדד?

בודקים את נכס הייחוס המדויק, גרסת התשואה, דמי הניהול ופער העקיבה. בקרן הנסחרת במהלך היום בודקים גם מרווח קנייה ומכירה ונזילות. מוצר ממונף, מוצר בחסר ומוצר במשקל שווה שונים מחשיפה רגילה לת״א 125, גם אם אותו שם מופיע בכותרת.